מה הייתם אומרים,אם הייתי אומר לכם שצלחת של צולנט יכולה להציל יהודי מהתבוללות?
ומה הייתם אומרים ,אם הייתי אומר לכם,שכך כותב ה'בן איש חי'?

ה'בן איש חי' בספרו "בן יהוידע" מביא מעשה שהיה.
"ושמעתי מעשה שהיה בדורות הקדמונים פה עירנו בגדד,יהודי אחד המיר דתו לדת הישמעלים אצל הממשלה,וכפי דתם לא תתקיים המרתן עד שיבוא חכם היהודים שבעיר וידבר עימו בינו לבינו באיזה דברים שירצהו לחזור בו.
ואותו היהודי בא אצלו החכם שבעיר וידבר עימו כמה דברים יקרים וטובים למשוך ליבו לדת ישראל ולא יכול אלא זה עומד במרדו להמיר.
וקודם שנסתלק החכם, בא יהודי אחד שהיה חבר של זה,והוא יודע שמקטנותו ערבים לו הביצים של שבת אשר מניחין אותם על חמין של קדירה….. ויגש אליו ויאמר לו," אם תמיר מה תעשה בשביל הביצים של שבת? כי זה הערבות של הביצים לא תמצא אלא אצל היהודים שומרי שבת".
ודבריו של זה תכף עשו פרות בלב זה האדם וחזר בו מן ההמרה".

שמירת המצוות,מסורת וערכים שאנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו,ודאי מחייב העברת ידע והבנה.
אבל מה שיגרום לכך שהם ימשיכו בדרך,זאת החויה.
האוירה שקיימת בבית.
השירים בשולחן השבת,המילים הטובות,
וכן…גם התבלינים במאכלים.
פשוט,צלחת של צולנט.

האדם מתחבר למציאות-מכיר את המציאות,
דרך החושים,והחושים לא תלויים בחשיבה.

בפרשת השבוע לפני שהאחים יוצאים שוב לכיון מצרים,והפעם עם בנימין,
אומר להם יעקב,
"אם כן אפוא זאת עשו,קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה,מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים".
ה"דברי ישראל",האדמו"ר הראשון ממודזיץ מסביר ,שיעקב אמר לבניו שיקחו איתם את חוכמת הנגינה למצרים וכך ימנעו התבוללות.

"זמרת הארץ" זו הנגינה ששמעו בבית אבא,בארץ ישראל.
כל עוד תתנגן אצלם המנגינה מבית אבא,הם ישארו שייכים וקשורים.

אני שואל את עצמי,מהי המנגינה שאני מנגן בביתי שלי?
כשהילדים יגדלו ,איזו מנגינה תתנגן להם בלב?
האם המנגינה תגרום להם לגעגועים לבית,לאבא,לאמא?
האם זאת מנגינה שתיתן להם כח?
מהי "זמרת הארץ" שאנחנו נותנים לילדים שלנו?

סיפר לי מלמד בחיידר,שלפני שנים הוא הגיע למרן ר חיים קנייבסקי לשאול שאלה.
"אני מלמד ילדים בכיתה ד",כך הוא התחיל.
"אני מנסה לגרום לילדים להתפלל ברצינות ובכונה ככל האפשר,אבל זה לא עובד…
מה עושים??"
מרן ר' חיים קנייבסקי חייך.
"למה אתה חושב שהם יתפללו ברצינות ובכונה? יש להם צרות בחיים?
אנחנו..,איך אנחנו מתפללים?"
ואז הוא הוסיף,
"בהמשך כשהם כבר יגדלו…ויתחילו להתפלל ברצינות ובכונה,הראש ישיבה והמשגיח יחשבו שזה בגללם.
אבל מה שהם לא ידעו…,שזה בגלל המלמד בכיתה ד' שעשה להם מבצעים וחילק להם ממתקים על התפילה"

זמרת הארץ- איזו מנגינה של תפילה תתנגן להם בלב.

רבי נחמן מברסלב (בליקוטי מוהר"ן תנינא סימן סג:) אומר,
"דע כי יעקב אבינו כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף, שלח עימהם ניגון של ארץ ישראל,וזהו סוד "קחו מזמרת הארץ"….
כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד,לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.
כי כל בהמה יש לה עשב מיוחד…,וגם אינו רועה תמיד במקום אחד..
ולפי העשבים והמקום שרועה שם,כן יש לו ניגון.

מה שאני לומד מדברי רבי נחמן מברסלב הוא,
שהמנגינה הזאת נבנית במשך שנים.
כל אחד- "כל רועה" ,יש לו ניגון משלו.

"לפי העשבים ולפי המקום שרועה שם"
הגננת בגן נותנת לילד את התווים שלה.
הציורים שצובע בגן,הגזירות וההדבקות
על עינייני המצוות והנושאים בפרשת השבוע
הם חלק מהניגון שמתרקם.
תחשבו שהיו מביאים לכם כל שבוע הביתה את הדף עליו שירבט מוצארט את התווים ליצירות שלו.
כאן מדובר בניגון שמתהווה להיות ניגון של החיים.

אנחנו בבית נותנים את התווים שלנו. המלמדים-המורים….
והמנגינה הזו מתנגנת ותתנגן בליבו של הילד ובהמשך- האיש, כל חייו.

אנחנו מחוייבים לאותם תווים שאנחנו מלחינים בנפש של הילד.
הניגון הזה צריך שיהיה ניגון שקושר אותו לשורשים,למשפחה,לערכים..לבית.
תווים שמורכבים ממילה טובה ,משמחה,
מעידוד,
וכן…,אפילו מצלחת צולנט של אמא.

לסיום הייתי מבקש להציע גירסה חדשה לשיר המפורסם של זלדה.

לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים,ונתנו לו אביו ואמו.
לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג.
לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו.
לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו.
לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו.
לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו.
לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עורונו.
לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו.

במקום "לכל איש יש שם", נסו לומר,
"לכל איש יש ניגון".